נישואין כשותפות-תיאור הוגן לחלוקת רכוש
מושג השותפות בנישואין פרח באמצעות הסכמי הקדם נישואין. ישנה אנאלוגיה של הנישואין לביזנס / עסק.
במערכת חלקות הרכוש,במהלך הנישואין כל אחד מהצדדים זכאי להחזיק בתואר "בעלים" של הנכס אותו הביא למערכת הנישואין. בסקירה היסטורית, ניתן לראות כי מדינות/שיטות הדוגלות בחלוקת רכוש, מותירות שותפות זו ללא פגע, וכל מעבר של רכוש כלשהו היה אפשרי רק במסגרת דמי המזונות,אשר ע"פ רוב הנו מתמשך וקשור מהותית למצבו הפיננסי של הצדדים. תחת שלטון הגירושין ע"ב אשמה, מוסד המזונות בא ממקום של פיצוי/שיפוי על העוול שנגרם לאחד מבני הזוג. "מזונות הנם תשלום על הפרה של הסכם הקשור בנישואין, או על עוול שגרם הבעל, ושם את האישה במקום בו הייתה אילולא נסתיימו הנישואין".
בתחילת 1960 אותה תנועה רפורמית, אשר הנהיגה את החיסול של גירושין על בסיס אשמה, החלה נסוגה ממוסד דמי המזונות, לכיוון חלוקת רכוש.
הרקע ההלכתי להסכמי קדם נישואין-
במערכת זוגית, בין בני"ז יהודיים הטון הניתן יהא עפ"י ההלכה. המשמעות היא קשה ובמקרים רבים ההלכה, אינה תואמת את התקופה. הסכמי קדם הנישואין באים לתת מענה לאותן מקרים בהם ההלכה שותקת, או מציעה הסדרים שאינם ממצים את הצדק, בינהם מוסד העגינות, אשר החל בתקופה הקדומה.
עפ"י דין תורה, אין גבר ו/ או אישה מתגרשים אלא ע"פ רצונם, ובמקרים נדירים בלבד מאפשרת ההלכה כפיית גט גירושין, באופן בו נשמר השוויון בין גברים ונשים לעניין ניתוק החיים הזוגיים בהליך שאינו חד- צדדי. אמנם, על אף השאיפה לשמירת השוויון בין בניה"ז, התעוררו מקרים רבים בהם נפגעה זכות השוויון בשל אי ההסכמה על תנאי הגירושין, וניצול מעמד הגבר בסירוב מתן הגט והפיכת האישה לעגונה. עגינות זו הנובעת מסרבנות הבעל, הנה תופעה קשה אשר הולכת וצוברת תאוצה, ומימדיה בישראל ובעולם כולו נאמדים בעשרות אלפים. הסכמי קדם הנישואין, אשר הוצעו בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו, באים "לנצל" את רצונם הטוב והקשר האוהב השורר בין בניה"ז בשעה בה מתחתנים, בכדי ליצור מצב משפטי שיחייבם בסנקציות כספיות במקרי סרבנות במועד פקיעת הנישואין.
בפני הסכם זה עומדים שני קשיים עיקריים:
אסמכתא- מוטל ספק בגמירות הדעת של בניה"ז בשעה שהנם עומדים לפני חתונתם, קל וחומר כאשר ההתחייבות היא לסכום כספי מופרז.
גט מעושה- אל להסכם להיות כה מוחלט, באופן שישלול את מידת חופש הרצון של הבעל, כך שיהפוך את הגט לכזה הניתן מתוך לחץ ולכן יהא לא כשר.
מושג השותפות בנישואין פרח באמצעות הסכמי הקדם נישואין. ישנה אנאלוגיה של הנישואין לביזנס / עסק.
במערכת חלקות הרכוש,במהלך הנישואין כל אחד מהצדדים זכאי להחזיק בתואר "בעלים" של הנכס אותו הביא למערכת הנישואין. בסקירה היסטורית, ניתן לראות כי מדינות/שיטות הדוגלות בחלוקת רכוש, מותירות שותפות זו ללא פגע, וכל מעבר של רכוש כלשהו היה אפשרי רק במסגרת דמי המזונות,אשר ע"פ רוב הנו מתמשך וקשור מהותית למצבו הפיננסי של הצדדים. תחת שלטון הגירושין ע"ב אשמה, מוסד המזונות בא ממקום של פיצוי/שיפוי על העוול שנגרם לאחד מבני הזוג. "מזונות הנם תשלום על הפרה של הסכם הקשור בנישואין, או על עוול שגרם הבעל, ושם את האישה במקום בו הייתה אילולא נסתיימו הנישואין".
בתחילת 1960 אותה תנועה רפורמית, אשר הנהיגה את החיסול של גירושין על בסיס אשמה, החלה נסוגה ממוסד דמי המזונות, לכיוון חלוקת רכוש.
הרקע ההלכתי להסכמי קדם נישואין-
במערכת זוגית, בין בני"ז יהודיים הטון הניתן יהא עפ"י ההלכה. המשמעות היא קשה ובמקרים רבים ההלכה, אינה תואמת את התקופה. הסכמי קדם הנישואין באים לתת מענה לאותן מקרים בהם ההלכה שותקת, או מציעה הסדרים שאינם ממצים את הצדק, בינהם מוסד העגינות, אשר החל בתקופה הקדומה.
עפ"י דין תורה, אין גבר ו/ או אישה מתגרשים אלא ע"פ רצונם, ובמקרים נדירים בלבד מאפשרת ההלכה כפיית גט גירושין, באופן בו נשמר השוויון בין גברים ונשים לעניין ניתוק החיים הזוגיים בהליך שאינו חד- צדדי. אמנם, על אף השאיפה לשמירת השוויון בין בניה"ז, התעוררו מקרים רבים בהם נפגעה זכות השוויון בשל אי ההסכמה על תנאי הגירושין, וניצול מעמד הגבר בסירוב מתן הגט והפיכת האישה לעגונה. עגינות זו הנובעת מסרבנות הבעל, הנה תופעה קשה אשר הולכת וצוברת תאוצה, ומימדיה בישראל ובעולם כולו נאמדים בעשרות אלפים. הסכמי קדם הנישואין, אשר הוצעו בשנים האחרונות בישראל ובעולם כולו, באים "לנצל" את רצונם הטוב והקשר האוהב השורר בין בניה"ז בשעה בה מתחתנים, בכדי ליצור מצב משפטי שיחייבם בסנקציות כספיות במקרי סרבנות במועד פקיעת הנישואין.
בפני הסכם זה עומדים שני קשיים עיקריים:
אסמכתא- מוטל ספק בגמירות הדעת של בניה"ז בשעה שהנם עומדים לפני חתונתם, קל וחומר כאשר ההתחייבות היא לסכום כספי מופרז.
גט מעושה- אל להסכם להיות כה מוחלט, באופן שישלול את מידת חופש הרצון של הבעל, כך שיהפוך את הגט לכזה הניתן מתוך לחץ ולכן יהא לא כשר.
עו"ד אמיר זבולון
מתמחה בדיני אישות, ירושות ועזבונות.
www.zvulunlaw.com
מתמחה בדיני אישות, ירושות ועזבונות.
www.zvulunlaw.com
